הממצאים העיקריים של המחקר הם:
יש חפיפה בין המעורבים באלימות ברשת ובאלימות פנים אל פנים בארץ.
יש יותר בנות שהן קרבנות לאלימות ברשת מאשר בנים.
גם הבריונים ברשת דיווחו על פחות תמיכה משפחתית ומצב רוח נמוך בבדיקה של מדדים פסיכולוגיים-חברתיים.
אלימות באינטרנט מול אלימות פנים- אל- פנים בקרב בני נוער
ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2011: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי
י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה
אלימות באינטרנט מול אלימות פנים-אל-פנים בקרב בני נוער
דורית אולניק-שמש
האוניברסיטה הפתוחה
doritol@openu.ac.il
טלי היימן
האוניברסיטה הפתוחה
talihe@openu.ac.il
תמר טרבלוס
האוניברסיטה הפתוחה
tamartarablus@gmail.com
Cyber-Bullying vs. Face to Face Bullying among Adolescents
Tamar Tarablus
The Open University of Israel
Tali Heiman
The Open University of Israel
Dorit Olenik-Shemesh
The Open University of Israel
Abstract
A comparison between face to face bullying and cyber bullying was
conducted in this study. For this purpose 3 sub groups were examined: The
victims, the bullies and the bystanders. A total of 458 junior-high students
from the 7th grade comprised the sample and filled out a questionnaire. Our
results illustrate that more teenagers are involved in face to face bullying than
in cyber bullying; however, there is a significant amount of teenagers who
are involved in cyber bullying. Moreover, the teenagers who are involved in
cyber-bullying are usually involved in face to face bullying as well. It seems
that boundaries don't really exist between cyber world and the real world.
Keywords: cyber bullies, cyber victims, cyber bystanders.
תקציר
מטרת המחקר הייתה לבחון מאפיינים של אלימות פנים-אל- פנים ואלימות
ברשת, והקשר בין מאפיינים אלה בקרב 458 תלמידים בכתות ז' בחטיבות
ביניים במרכז הארץ. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שהועברו לתלמידים
בכיתותיהם. ההשוואה בין אלימות ברשת לאלימות פנים- אל-פנים נעשתה
באמצעות בדיקה של תפקידי הקורבן, תוקף ועד באלימות פנים-אל-פנים
ואלימות ברשת. הממצאים מצביעים על מספר גדול יותר של תלמידים
המעורבים באלימות פנים-אל-פנים מאשר ברשת. נמצא קשר חיובי מובהק בין
תלמידים שנפלו קורבן לאלימות ברשת ותלמידים שנפלו קורבן לאלימות מחוץ
לרשת. וכן, בין הבריונים ברשת לבין בריונים מחוץ לרשת. לממצאי המחקר
חשיבות במניעה והתמודדות עם אלימות ברשת.
מילות מפתח: אלימות ברשת, קורבנות ברשת, עדים לאלימות ברשת.
אלימות ברשת
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון הבדלים בין אלימות פנים- אל- פנים ואלימות ברשת.
אלימות ברשת (Cyber-bullying) מוגדרת כפעילות תוקפנית, מכוונת וגלויה שמטרתה לפגוע באדם
אחר באמצעות האינטרנט ובאמצעי תקשורת נוספים (,Smith, et al. 2006; Ybarra & Mitchell
2004). האוכלוסייה המעורבת באופן פעיל או סביל במעשי האלימות ברשת כוללת שלושה
'משתתפים': בריונים (התוקפים), קורבנות ועדים. הבריונים יוזמים ומפעילים את מעשי האלימות,
הקורבנות נפגעים והעדים חווים את המעשים מהצד באמצעות צפייה במסרים הנשלחים (הצפייה
יכולה להיות באמצעות נוכחות בחדרי צ'אט או פורומים). בשנים האחרונות האלימות ברשת החלה
להיות נפוצה, נגישה לאוכלוסיות שונות ונמצאה במגמת עליה (Nicol & Fleming, 2010).
תמר טרבלוס, טלי היימן, דורית אולניק- שמש
הגדרה של אלימות ברשת
אלימות ברשת (Cyber-bullying) מוגדרת כפעילות תוקפנית, מכוונת וגלויה שמטרתה לפגוע באדם
.(Smith et al. 2008; Ybarra & Mitchell, 2004) נוספים תקשורת ובאמצעי האינטרנט באמצעות אחר
הגדרת האלימות ברשת מתייחסת לשלושה קריטריונים מרכזיים: 1. פעולות שנעשות ברשת בכוונה
לפגוע (על ידי התוקף) ונתפסות כפוגעות (על ידי הקורבן). 2. דפוס של הישנות או חזרה על הפעולה.
3. מעשה האלימות מתבצע במסגרת יחסים בלתי שוויוניים שבהם לאחד הצדדים יש יתרון על פני
הצד השני. כלומר אם באלימות פנים- אל- פנים, לתוקף יש יתרון פיסי, הרי שבאלימות ברשת, היתרון
יכול להיות ידע טכנולוגי.
אלימות פנים-אל-פנים מול אלימות ברשת
חוקרים העוסקים באלימות ברשת מרבים לערוך השוואות בין אלימות פנים-אל-פנים לבין אלימות
ברשת. באלימות פנים-אל-פנים התוקף שואב לרוב את כוחו מיתרון פיסי או ממעמדו החברתי.
באלימות ברשת כוחו של התוקף נובע לרוב, מיכולתו לשלוט במדיה האלקטרונית ולהשתמש בה
לצורכי הטרדה ברשת (Patchin & Hinduja, 2006). בנוסף, ברשת - התוקף יכול להישאר אנונימי,
וכך לפעול מבלי להיחשף ולבצע מעשים פוגעים ומשפילים, אשר בעימות פנים מול פנים יתכן והיה
נמנע מהם. השימוש באינטרנט לצורכי הטרדה יכול להיעשות ללא קושי בעזרת הקלדה בלבד.
מחקרים מראים שהאנונימיות היא מרכיב מכריע במעורבות ברשת (Tokunaga, 2010). מרבית
המורים וההורים נתפסים בעיני בני הנוער כבעלי סמכות אכיפה באלימות פנים-אל- פנים בלבד
.(Hinduja & Patchin, 2007)
הקורבן ברשת
מחקרים מראים שתלמידים, שנפלו קורבן לאלימות ברשת, נוטים לעיתים רחוקות לדווח על כך
למבוגר, בעיקר בשל תחושת מבוכה והשפלה. תלמידים רבים חשים שמבוגרים לא יכולים לעזור
להם, לא יאמינו להם, או שאינם מבינים בטכנולוגית האינטרנט, וחוששים כי בעקבות דיווחם
ישללו מהם את הגלישה באינטרנט ( Campbell, 2007). לאלימות באינטרנט השלכות פסיכולוגיות,
חברתיות ורגשיות, שלעתים מועצמות בהשוואה להשלכות של אלימות פנים-אל-פנים (& Patchin
Hinduja, 2006).קורבנות של אלימות מקוונת עלולים לחוות ירידה בהערכה עצמית, דיכאון, כעס,
הימנעות מסיטואציות חברתיות ואפילו נטייה להתאבדויות (,Patchin & Hinduja, 2006; Willard
.(2005; Ybarra & Mitchel, 2004
התוקף ברשת
בניגוד לאלימות המתרחשת פנים מול פנים ומעמידה את הבריונים במעמד של קבוצה חזקה יותר-
פיסית וחברתית, הבריונים ברשת יכולים להיות חלשים יותר מבחינה פיסית ( ,Strom & Strom
2005). הבריונים ברשת יכולים להתחבא מאחורי אנונימיות הרשת באמצעות שמות בדויים. בעוד
שבתחום בית הספר ניתן לזהות את הבריונים בעזרת הקורבנות שבהם הם פוגעים, הרי שברשת
קשה מאד לעקוב אחריהם (Strom & Strom, 2005). הבריונים לא תמיד רואים את קורבנותיהם
פנים מול פנים, ולא תמיד מודעים למידת הפגיעה שהם גרמו לקורבנותיהם. עובדה זו מקטינה את
רמת הפחד מלהיתפס ולהיענש, מפחיתה את תחושת החרטה או החמלה כלפי הקורבנות, מקטינה
לקיחת אחריות על מעשיהם, ועלולה להעצים את האלימות ברשת (Kowalski & Limber, 2007).
העד ברשת
העדים לאלימות מקוונת נמצאים ברשת ורואים את המסרים הנשלחים, בעוד שבאלימות פנים- אל-
פנים העדים צופים פיסית במעשי האלימות. כמות העדים יכולה להיות עצומה ואינה ניתנת להערכה
מדויקת אם בכלל (Smith et al., 2008). לעתים העדים נוטלים חלק פעיל במעשה האלימות,
מעבירים את המסרים, או מגיבים 'מאחורי הקלעים'. לרוב, העדים מאופיינים בחשיפה גבוהה ללחץ
קבוצתי, מושפעים מהתוקפים ורוצים להיות מוערכים בעיניהם ולהשתייך לקבוצה החזקה
.(Druck & Kaplowitz, 2005; Twemlow, Fonagy & Sacco, 2004)
הבדלים בין המינים
בעוד שבאלימות פנים-אל-פנים, בנים מעורבים יותר מבנות במעשי האלימות, באלימות עקיפה כמו
הטרדות והתעללות פסיכולוגית יש יותר מעורבות של בנות. באלימות ברשת, שהיא סוג של אלימות176ע אלימות באינטרנט מול אלימות פנים- אל- פנים בקרב בני נוער
עקיפה, לבנות הייתה רמת מעורבות דומה לבנים (Hinduja & Patchin, 2008). החוקרים לא מצאו
קשר בין מגדר לאלימות ברשת, למרות שבאלימות פנים-אל-פנים יש שכיחות גבוהה יותר של בנים
הן בקורבנות והן באלימות (Tokunaga, 2010).
לסיכום, הספרות המחקרית מצביעה על קשר בין אלימות ברשת לאלימות פנים-אל- פנים. מטרת
המחקר הנוכחי לתאר את דפוסי האלימות ברשת בקרב בני הנוער, ולהשוות בין אלימות וקורבנות
ברשת ומחוץ לרשת. בנוסף תיבחן התופעה של עדים לאלימות ברשת על מאפייניה הייחודיים.
השערות המחקר
1. שוער כי רמת השימושיות ברשת של המשתתפים אשר חוו אלימות ברשת תהיה גבוהה מרמת
השימושיות ברשת של המשתתפים אשר לא חוו אלימות ברשת.
2. שוער כי יימצא דמיון בין אלימות פנים-אל-פנים לאלימות ברשת: המעורבים באלימות ברשת
יהיו מעורבים גם באלימות פנים- אל-פנים (תוקף, קורבן, עד).
3. שוער כי מספר העדים לאלימות ברשת יהיה גדול ממספר המעורבים באלימות ברשת (קורבן או
תוקף). בנוסף, מצופה כי מרבית העדים לאלימות ברשת יהיו פסיביים ולא יפעלו לעצירתה.
4. שוער כי ימצא קשר בין מגדר למעורבות באלימות ברשת (כקורבן או כתוקף); מחקרים על
אלימות הראו שבנים נוטים להיות תוקפים בעוד שבנות נוטות להיות קורבנות (Li, 2006).
5. היות ושכיחות האלימות ברשת נמצאה גבוהה במחקרים שונים, ודווח שקל יותר להתעלל בזולת
באמצעות הרשת (Nicol & Fleming, 2010), שוער כי גם בארץ יהיו יותר מקרים של אלימות
ברשת לעומת אלימות פנים- אל-פנים.
בנוסף, נבחנה במחקר תפישת המשתתפים את האלימות ברשת לעומת אלימות מחוץ לרשת.
באופן ספציפי, נשאלו המשתתפים על תפיסתם את מידת הנזק מאלימות ברשת לעומת הנזק
לאלימות מחוץ לרשת כמו גם את תפישתם לגבי אפשרויות מניעת האלימות ברשת.
שיטה
אוכלוסיית המחקר והליך
המחקר כלל 458 תלמידים מ-2 חטיבות ביניים במרכז הארץ. התלמידים נדגמו מכיתות ז' בגילים
13-14. מחקרים קודמים מראים שהאלימות ברשת מגיעה לשיאה בכיתות ז'- ט' ( ,Beale & Hall
2007; Druck & Kaplowitz, 2005). לאחר קבלת האישורים מהמדען הראשי וממנהלי חטיבות
הביניים, נשלח מכתב להורי התלמידים על מנת לקבל את אישורם לביצוע המחקר בכיתות.
התלמידים שהשתתפו במחקר התבקשו למלא את שאלון במסגרת שיעור בכיתתם, תוך שמירת
אנונימיות מלאה.
כלי המחקר
.(Cyberbullying Questionnaire- Smith et al., 2006) באינטרנט ואלימות באינטרנט שימוש שאלון
תרגום ועיבוד לעברית: טרבלוס, אולניק- שמש והיימן (2009) – שאלון זה כולל 22 פריטים המחולקים
לתת נושאים: 1. מידע כללי על השימוש באינטרנט. 2. השוואה בין אלימות פנים- אל- פנים לאלימות
באינטרנט. 3. מידע על מעורבות באינטרנט בתפקיד "עד" למעשי אלימות בכלל או אלימות ברשת
4. התנסות בחשיפה לאלימות פיסית ולאלימות ברשת. השאלון תורגם מאנגלית לעברית ולאחר מכן
תורגם חזרה לאנגלית על ידי 3 שופטים. במהימנות בין שופטים הגיעו להתאמה של %90%-85.
לשאלון תוקף מבנה ותוקף מבחין (Smith, et al., 2006) והמהימנות אלפא קרונבאך =83.
תוצאות
הקשר בין מידת השימושיות באינטרנט ואלימות ברשת
כדי לבדוק את מידת השימושיות באינטרנט של המשתתפים נתבקשו הנבדקים לציין את מספר
יישומי האינטרנט בהם הם עושים שימוש: גלישה באתרים, כתיבת צ'טים, שימוש בדואר
אלקטרוני, שימוש באינטרנט לצורכי ביצוע מטלות בית הספר, הורדת קבצי מוסיקה וסרטיםתמר טרבלוס, טלי היימן, דורית אולניק- שמש 177ע
ומשחקים ברשת. טבלה 1 מציגה "מדד השימושיות ברשת" המתבסס על מספר יישומי האינטרנט
שהמשתתפים סימנו. ככול שהמשתתף הצהיר על יותר יישומים, כך עלה מדד השימושיות שלו.
טבלה 1. מדד השימושיות ברשת (על פי כמות השימוש ביישומי האינטרנט השונים)
רוב המשתתפים (כ-%60) הצהירו שהם משתמשים בשישה יישומיי אינטרנט
שונים, כלומר "זכו" למדד שימושיות גבוה ברשת.
כדי לבדוק האם קיים הבדל בין המשתתפים שחוו אלימות ברשת לאלו שלא חוו אלימות ברשת
נמצא . t = 2.09, df = 448, p< .05 ,תלויים בלתי למדגמים (t-test) t מבחן נערך ,השימושיות במדד
הבדל מובהק (הממוצעים היו 11.1 לאלו שחוו אלימות ברשת ו-9.6 לאלו שלא חוו אלימות ברשת).
רמת השימושיות של המשתתפים שחוו אלימות ברשת, הייתה גבוהה מזו של המשתתפים שלא חוו
אלימות ברשת. כלומר, המשתמשים ביותר יישומים הם אלה אשר חוו אלימות. לא נמצא הבדל בין
המשתתפים שחוו אלימות מחוץ לרשת לאלו שחוו אלימות ברשת מבחינת שימושיות ברשת
.(t =1.6, df = 453, p > .1)
השוואה בין אלימות באינטרנט לאלימות פנים-אל-פנים
בבדיקת התפלגות הקורבנות והבריונים ברשת ומחוץ לרשת (טבלה 2) עולה כי מתוך כלל
המשתתפים שנפלו קורבן לאלימות כלשהי (%24.1), מרביתם נפלו קורבן לאלימות מחוץ לרשת
(%17.2), וחלקם (%6.9) היו קורבנות לאלימות ברשת. בבדיקת הקשר בין קורבנות ברשת לבין
קורבנות מחוץ לרשת, נמצא מתאם חיובי מובהק, בין קורבנות מחוץ לרשת לבין קורבנות ברשת
(r = .20, p < .001, n = 458). כלומר, תלמידים הנופלים קורבן לאלימות ברשת הם גם אלו הנופלים
קורבן לאלימות פנים-אל-פנים. בנוסף נמצא שאחוז הבריונים שלקחו חלק באלימות מחוץ לרשת
(%12.5) גדול יותר מאחוז הבריונים שלקחו חלק אלימות ברשת (%7.8). כמו כן, נמצא מתאם חיובי
ומובהק בין אלימות ברשת לאלימות מחוץ לרשת (r = .24, p <.001, n = 447). ממצאים אלו תומכים
בהשערה השנייה כי המעורבים באלימות ברשת מעורבים גם באלימות מחוץ לרשת.
מספר המעורבים באלימות מחוץ לרשת גבוה ממספר המעורבים באלימות ברשת.
בעוד שבאלימות מחוץ לרשת מספר הקורבנות גדול ממספר הבריונים, ברשת קיים מצב הפוך, בו
מספר הבריונים גבוה ממספר הקורבנות.
השוואה בין הקבוצות השונות המעורבות באלימות ברשת
1. תפיסת הנזק מאלימות
מרבית המשתתפים ציינו שאלימות ברשת פוגעת באותה מידה כמו אלימות פנים-אל-פנים או פחות;
202 תלמידים (%44.1) טענו שהיא פוגעת באותה מידה כמו אלימות פנים-אל-פנים; 39.5%) 181)
טענו שהיא פוגעת פחות מאלימות פנים-אל-פנים ו-15.1%) 69) טענו שאלימות ברשת פוגעת יותר
מאלימות פנים-אל-פנים. במבחן t בין מדד ההשפעה לרעה של האלימות על הקורבן ברשת לבין
הקורבן באלימות פנים-אל-פנים, נמצא כי בעיני התלמידים, לאלימות פנים-אל-פנים השפעה יותר
מזיקה על הקורבן לעומת אלימות ברשת, t(457) = 6.71 p <.00 (ממוצע 5.78 עבור אלימות פנים- אל-
פנים ו- 5.04 עבור אלימות ברשת).
2. מניעת אלימות ברשת
התלמידים נשאלו מהי הדרך הטובה ביותר לעצור את האלימות ברשת.
מתשובות המשתתפים עולה כי מרביתם (%57) חושבים שהדרך הטובה ביותר לעצור את האלימות
ברשת היא באמצעות חסימת הודעות, %31.9 סברו שכדאי לספר להורה או מורה ומיעוטם (%5.9)
סברו שכדאי לבקש מהבריונים להפסיק.
הבדלים בין המינים
בבדיקת הבדלים בין המינים במעורבות באלימות ברשת (טבלה 4 ) נמצא כי בקרב הקורבנות ברשת
מספר הבנות (43) כמעט כפול ממספר הבנים (23). בקרב הבריונים המצב הפוך: מספר הבנים (22)
הוא כמעט כפול ממספר הבנות. בקרב העדים היחס בין בנים לבנות דומה (52 בנים מול 47 בנות).
דיון
במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין אלימות ברשת לבין אלימות פנים-אל-פנים, בניסיון לעמוד על
הדומה והשונה ביניהן. מממצאי המחקר נראה כי דפוסי האלימות ברשת דומים במידה רבה לדפוסי
האלימות מחוץ לרשת. ברוב המקרים הקורבנות ברשת הם גם קורבנות לאלימות מחוץ לרשת וכך
גם לגבי הבריונים והעדים. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים ותומכים
במסקנה שכיום הגבולות בין העולם האמיתי לעולם הווירטואלי מיטשטשים ומה שקורה ברשת
יכול לגלוש לחיים מחוץ לרשת ולהיפך (Sommers, 2008). האלימות שמתחילה בבית הספר ממשיכה
גם בבית באמצעות הרשת. לכן, אותם האוכלוסיות (קורבנות, בריונים ועדים) יהיו מעורבים גם
באלימות פנים-אל-פנים וגם ברשת. אמנם ממצאי המחקר מראים שאחוז המעורבים באלימות
פנים-אל- פנים גבוה מאחוז המעורבים באלימות ברשת, אך נראה שיש עליה גוברת והולכת של
מעורבות באלימות ברשת (Patchin & Hinduja, 2006; Tokunaga, 2010). הסיבות לכך יכולות לנבוע
מהתכונות המאפיינות את הסביבה הטכנולוגית: האנונימיות. רוב קורבנות האלימות ברשת אינם
יודעים מיהם הבריונים שתקפו אותם בעוד שבאלימות פנים- אל-פנים הקורבן יכול לזהות בבירור
מיהם תוקפיו. סיבה נוספת יתכן וקשורה לאי נראות (invisibility) של הקורבן. ברשת התוקף לא
רואה את הסבל שהוא גורם לקורבן והתורם להגברת אפקט הדיס-אינהיביציה אשר מוביל
להתנהגות אגרסיבית ומשוחררת יותר (Cowie, 2000).
באשר להבדלים בין המינים, נמצא כי בקרב הקורבנות ברשת יש יותר בנות ואילו בקרב הבריונים
ברשת יש יותר בנים. הסבר לכך יכול לנבוע מהקשר שנמצא במחקר בין אלימות פנים- אל- פנים
ואלימות ברשת. באלימות פנים- אל-פנים הוכח שקיים הבדל בין בנים ובנות הנובע בעיקר מהיתרון
הפיסי של הבנים (Li, 2006). ממצאי המחקר עולה כי ישנה חפיפה בין האוכלוסייה המעורבת180ע אלימות באינטרנט מול אלימות פנים- אל- פנים בקרב בני נוער
באלימות פנים-אל-פנים לאוכלוסיה המעורבת באלימות ברשת. ניכר שאם בעבר קורבנות אלימות
פנים-אל- פנים יכלו להרגיש בטוחים ומוגנים בביתם הרי שבעידן האינטרנט, הבריונים יכולים
להמשיך את מעשיהם גם מחוץ לשעות הלימודים וליצור מצב של מצוקה רגשית וחברתית אצל
הקורבנות בכל מקום. זהו מחקר חלוץ בתחומו בישראל וחשוב שמחקרי המשך יבחנו את תופעת
האלימות ברשת בקרב אוכלוסיות תלמידים נוספות מרמות חברתיות שונות ושכבות גיל שונות.
מקורות
Beale, A.V., & Hall, K.R., (2007). Cyberbullying: What schools administrators and parents can do? The
Clearing House, 81, 8-12.
Campbell, M. A., (2007). Cyber bullying and young people: Treatment principles not simplistic advice,
retrieved (8.6.10) from http://eprints.qut.edu.au/14903/1/14903.pdf
Cowie, H., (2000). Bystanding or standing by: Gender issues in coping with bullying in English schools.
Aggressive Behavior, 26, 85-97.
Druck, K., & Kaplowitz, M. (2005). Setting up a no-bully zone. Virginia Journal of Education, 98, 11-13.
Hinduja, S., & Patchin, J. W. (2007). Offline consequences of online victimization: School violence and
delinquency. Journal of School Violence, 6, 89-112.
Hinduja, S., & Patchin, J. W. (2008). Cyberbullying: An exploratory analysis of factors related to
offending and victimization. Deviant Behavior, 29, 129-156.
Kowalski, R.M. & Limber, SP. (2007). Electronic bullying among middle school students. Journal of
Adolescent Health, 41, 22-30.
Li, Q. (2006). Cyberbullying in schools: A research of gender differences. Schools Psychology
International, 27, 157-170.
Nicol, A. & Fleming, M. J. (2010). "i h8 u": The influence of normative beliefs and hostile response
selection in predicting adolescents' mobile phone aggression—A pilot study. Journal of School
Violence, 9, 212 - 231.
Patchin, J.W. & Hinduja, S. (2006). Bullies move beyond the schoolyard. A preliminary look at
cyberbullying. Youth Violence and Juvenile Justice, 4, 148-169.
Smith, P. K., Mahdavi, J. Carvalho, M., & Tippett, N. (2006). An investigation into cyberbullying, its forms,
awareness and impact, and the relationship between age and gender in cyberbullying. Research Brief,
retrieved (8.6.10) from http://www.dcsf.gov.uk/research/data/uploadfiles/RBX03-06.pdf
Smith, P.K., Mahdavi, J., Carvalho, M., Fisher, S., Russell, S., & Tippett, N. (2008). Cyberbullying: Its
nature and impact in secondary school pupils. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 49,
376-385.
Sommers, M. (2008). The Dangers of Online Predators- Cyber Citizenship and Cyber Safety, New York:
Rosen Publishing Group Inc.
Strom, P.S., & Strom, R.D. (2005). When teens turn cyberbullies. Educational Forum, 70, 21- 36.
Tokunaga, R.S., (2010). Following you home from school: A critical review and synthesis of research.
Computers in Human Behavior, 26. 277-287.
Twemlow, S.W., Fonagy, P., & Sacco, F.C. (2004). The role of the bystander in the social architecture of
bullying and violence in schools and communities. Youth violence: Scientific approaches to
prevention, 1036, 215-232.
Willard, N. (2005). Educator's guide to cyberbullying addressing the harm caused by online social
cruelty, retrieved (12.2.09) from
http://www.asdk12.org/MiddleLink/AVB/bully_topics/EducatorsGuide_Cyberbullying.pdf
Ybarra, M.L., & Mitchell, K.J. (2004). Online aggressor/ targets, aggressors, and targets: A comparison
of associated youth characteristics. Journal of child Psychology and Psychiatry, 45, 1308-1316.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה